אנחנו לא ברי מזל, אנחנו בוראי מזל

הרבה פעמים אני אומרת את המשפט ״אנחנו לא ברי מזל אלא בוראי מזל״
אני באמת מאמינה שעל ידי נקיטת פעולות ושימוש בכלים ליצירת מציאות, אנחנו יוצרים את המזל שלנו.

לפעמים הפעולות האלה אומרות שאנחנו צריכים לצאת מאזור הנוחות שלנו.
כמו: לפנות למישהו מאד מצליח בהצעה לשיתוף פעולה, כמו להגיד למישהו שהוא מוצא חן בעינינו ולהזמין לדייט, כמו לעשות שינוי מאד משמעותי בחיינו, או להחליט להתחיל להתייחס לגוף שלנו יותר באהבה ולאכול בריא יותר או לעשות יותר ספורט.
אבל היציאה הזו מאזור הנוחות, היא זו שמגדילה אותנו, מפתחת אותנו והופכת אותנו לעצמתיים יותר.
ונחשו מה? מגשימים יותר.

גם אם מאותה פעולה לא ייצא משהו באותו הרגע, אנחנו כבר בתהליך גדילה, אנחנו כבר גדלנו, ואנחנו באמת לא יודעים בטווח הארוך מה ההשלכה של אותה פעולה.

כשסיימתי את לימודי האימון, נתבקשנו להכין דקה מעוררת השראה למפגש האחרון.
לא היה לי מושג מה אני רוצה לעשות. חשבתי וחשבתי וחשבתי ובסוף כתבתי קטע על החוויה שלי במהלך הלימודים.
אבל לא הייתי שלמה איתו. חשוב לי לציין שהייתי מאד שקטה במהלך הלימודים, ולדעתי פעם אחת לא דיברתי בכתה במהלך הקורס.

הגיע היום האחרון ללימודים, ומשהו בבטן אמר לי שזה לא מדוייק הקטע שכתבתי.
עלה לי רעיון לעלות לרקוד מול הכתה, רגע של השראה שכזו.
זה הפך לי את הבטן. היו לי פרפרים והתרגשות הגובלת בבחילה.
אבל משהו בי החליט שזה מה שאני הולכת לעשות.

התקרב תורי לעלות לבמה, ובנתיים שאלתי חברה אם במקרה יש לה באוטו את הדיסק של מדונה (אם כבר לרקוד, אז רק עם מדונה), ואיזה פלא, אכן היה לה אותו.
רצנו לאוטו להביא את הדיסק, וחזרתי ממש לתור שלי לעלות על הבמה.

עליתי ואמרתי משפט שלמדתי מהמורה שלי נטאלי בן דוד: ״טרנספורמציה זה יותר חשוב מלהיראות טוב״, ולכן זה מה שבחרתי לעשות. ואז מדונה התחילה לשיר ואני רקדתי בטירוף. אפילו ירדתי מהבמה ועברתי בין השורות בהן ישבו שאר המאמנים.
זו הייתה דקה עצמתית, מרגשת וחזקה! כזו שלקח לי זמן לחזור לנשום אחריה.
קיבלתי מחיאות כפיים סוערות. אבל מה שבאמת היה מדהים זה שאחר כך קיבלתי מיילים מכמה משתתפים עד כמה זה היה עוצמתי עבורם הריקוד הזה.
קיבלתי בקשה מאחת המשתתפות בקורס לבוא ללמד אצלה קבוצות של ריקוד.
והכי ריגש אותי שכמה שנים אחר כך, נטאלי הזמינה אותי להעביר סדנה של ריקוד לתלמידים בקורס מנחים אצלה בבית הספר לאימון.

אותה פעולה, שהייתה מלווה בכל הרבה פחד והתרגשות הובילה לכל כך הרבה דברים טובים. גם בעולם הפיזי, אבל בעיקר בתחושה שלי עם עצמי. הייתי השראה עבור עצמי למה אני יכולה ומעיזה לעשות. מרגש!

אז מהצד אנשים יכולים לחשוב שאני ברת מזל שהזמינו אותי ללמד ריקוד באוניברסיטה או בבית הספר למאמנים, אבל אני יודעת שאם לא הייתי קמה לרקוד באותו היום – לא הייתי ברת מזל.
אני נוקטת בפעולות שהופכות אותי לברת מזל ולכן אני בוראת מזל.

האפשרויות והחופש נמצאים בצד השני של הפחד.
תעיזו, זה כייף ומשחרר ויוצר ניסים.

והנה הרצאה מרגשת של טינה סיליג שמדברת בדיוק על זה,
איך סיכונים קטנים שאנחנו לוקחים מגדילים לנו את המזל.
11 דקות של השראה כייפית, ממש מומלץ!

ומוזמנים לספר לנו איפה אתם לוקחים כאלה סיכונים מרגשים 🙂

באהבה,
נעם

נעם בן עמי רווח | הרגלים של מגשימים

תגובות

2 תגובות

  1. סיגלית שעבון

    תודה רב. על המייל.הגיע בול בזמן!
    בשבוע הבא אני מעבירה הרצאה בפני 10 איש.
    זו פעם ראשונה שלי .זו יציאה מטורפת בשבילי מאזור הנוחות. בדיוק התחילו לי החששות ואז קראתי את המייל הזה וזה אכן חיזק אותי ללכת על זה ולקחת סיכון.
    אז תודה רבה

השאר תגובה