פינת אנשים מעוררי הגשמה – ראיון עם טל מזור

הכירו את טל מזור

טל מזור
טל מזור – אנשים מעוררי הגשמה

טל מזור היא יזמית, משחקולוגית ומאמנת עסקית, מומחית בהנגשת ידע וביצירת קשרים וחיבורים. עוסקת  שנים בלמידה, תרגול והנחלה חווייתית של מיומנויות העולם המשתנה, לחברות וארגונים עסקיים, קהילות חברתיות ומוסדות חינוך.
בעסק הראשון שלה, שבזכותו נכנסה לעולם העסקים היא מייצרת הכנסה של 5 ספרות בכל חודש למרות שכבר שנים היא פחות משקיעה בפיתוח שלו, אלא רק מתחזקת את המוטיבציה של השותפים שלה.
בשנת 2017 היתה בין 5 המועמדות בתחרות "פורצות תקרת הזכוכית" שהתקיימה ב 
Ynet
ובימים אלו היא במסע מרגש של הפצת השליחות שלה באמצעות הספר "הדרך לארץ הא"ס" (ארץ הזדמנויות אין סופיות)

טל, איזה הרגלים תמכו בהגשמות שלך?

אני יכולה לחשוב על חמישה הרגלים עיקריים שתמכו בי לאורך הדרך:

שאילת שאלות– הרגל שמתבסס על "לא להניח הנחות" מהספר 4 ההסכמות.
שפת השאלות כבר הפכה (אחרי הרבה שנים של אימון) לשפת האם שלי.
בעיקר אני גאה בעצמי כשגם כאשר אני כמעט מתפתה לכתוב אמירה עוקצנית, בעיקר אם נפגעתי, אני מחליפה אותה לשאלה – ואז מתאפשר שיח אמיתי וכן.

ראיית הטוב ומציאת פתרונות- זהו הרגל שרכשתי בשנים האחרונות, נראה לי מאז שאני אמא.
הוא מהווה עבורי כלי מדהים לשמש דוגמא אישית.
בכל פעם שנדמה לי ש"אי אפשר" אני מחליפה את השאלה ושואלת את עצמי ואת הסובבים אותי "איך אפשר?" כאשר המיקוד הוא באיך, מגיעים רעיונות שלא היו שם קודם.

אותנטיות – לומר את מה שאני מרגישה. בשקיפות ובכנות.
לא תמיד הייתי כך. כמי שגדלה ביישוב קטן, ואולי זה החינוך שקיבלתי כילדה להיות "ילדה טובה" שהולכת בתלם ולא "עושה בעיות" למדתי להשתיק את הדעה שלי. כבוגרת, אני רואה ומאמינה שאם לא אומרים את האמת שלנו, היא תגרום לנו להוציא אותה בדרכים שלא תיכננו (מחלות/ תאונות שיגרמו לנו להתעורר ולהביא את עצמינו, במלוא עוצמתינו) אז אני עושה כל שביכולתי על מנת לא להגיע למצב כזה, ו"להקדים תרופה למכה" ולהביע. להביע באותנטיות את האמת שלי ולא על מנת לפגוע.

סביבה מיטיבה – כילדה, הייתי סוג של ברווזון מכוער. כשבגרתי הפכתי לברבור. כאשר אני מסתכלת על זה ב"חוכמת הבדיעבד" אני מפרשת את ההבדל בדיוק כמו בסיפור הברווזון המכוער – בסביבה בה הייתי שלא היתה מותאמת לי.
לכן הרגל שאני מקפידה עליו בבגרותי הוא להיות תמיד בסביבה שנעימה לי.
ואם היא לא מיטיבה עימי – איני חייבת להיות שם.

לומר לא – כשהבנתי שלא לאחר זה פעמים רבות לומר כן לי, לעצמי, למדתי להשתמש במילה הזו כמגן, השומרת עליי מפניי. הנטייה הטבעית שלי היא הרצון לעזור ולומר כן לכל ההזדמנויות שמגיעות אליי. היכולת לומר: ״לא״, או ״לא עכשיו״ מהווה עבורי הרגל שמביא אותי אל עבר הטוב עבורי.

האם יש לך הרגלים שהיית רוצה לוותר עליהם?

הרגל שאני מתאמנת עליו, הוא לשחרר. 
כנכדה משני הצדדים לאנשים שעזבו הכל והשאירו בנכר יש בי משהו בתת מודע שעדיין מתקשה לשחרר…עובדת על זה.
כל זריקה לפח (אפילו של מיילים לפח המיחזור :)..הם הצלחה בעניי.
כאשר אני מדברת על שחרור יש להפריד בין שחרור פיזי ובין שחרור רעיוני, או שחרור מנטאלי/ רגשי. כל אחד מהם הוא סוג אחר של שחרור,
ולפי ראות עניי כל הצלחה של שחרור בתחום אחד משחררת עוד כבלים בלתי נראים גם באחיזה בתחומים האחרים, ולכן כל הצלחה שאני מצליחה לשחרר היא רבת השפעה על עולמי.

איך אפשר למצוא אותך וחומרים שלך?

מוזמנים לרכוש את הספר שלי (או להוריד פרק ראשון בחינם) מכאן: הדרך לארץ הא״ס

או לקרוא אודותי באתר שלי.

תגובות