האזינו לפודקסט מכאן:
לפני כמה ימים היו בארץ שתי מאסטריות מקורס אווטר (שזה אחד הקורסים שאנחנו הכי ממליצים עליהם בעולם ההתפתחות האישית).
ישבנו איתן ודיברנו על הגשמת מטרות(אחד הדברים שלומדים לעשות בקורס הזה, זה לבחור מטרה ולעבוד עם כלים תודעתיים על מנת להגשים אותה.)
השיחה התגלגלה אל הפחד והחשש מכשלון:
מלעשות את העבודה התודעתית, הפיזית והטכנית הנדרשת ועדיין לא להצליח להשיג את המטרה.
ראיתי על עצמי שיש לי את הפחד הזה בנוגע להריון נוסף.
זיהיתי שמכיוון שעברתי הפלה לפני כמה חודשים, יש בי פחד שאני לא אצליח להכנס להריון נוסף.
ויותר מכך שיש בי פחד רציני מלעשות את העבודה התודעתית, להשתמש בארסנל הכלים שיש לי, ועדיין לא להצליח להכנס להריון, כלומר להכשל.
ואז אחת מהן אמרה לי, אני מעדיפה לדעת שעשיתי את כל מה שיכולתי לעשות ועדיין לא להצליח מאשר לא לנסות ולא להצליח.
היא שיתפה שהיו מטרות בחייה שהיא רצתה להשיג, והיא עבדה עם הכלים, וזה עדיין לא קרה, אבל היא הייתה רגועה לגבי זה כי היא ידעה שהיא עשתה את כל מה שאפשר.
ואז נזכרתי בנחישות שהיתה לי לעבור דרך הכשלון לפני חמש-שש שנים:
בתקופה שהייתי כותבת כל יום את החזון שלי (הרבה לפני שעמרי הגיע לחיי).
הייתי קמה כל בוקר וכותבת את החזון ליום ההולדת שלי.
כתבתי איך אני קמה בבוקר לצד אהובי היקר, ותארתי את היום המשותף שלנו.
כל יום התקרבתי לתאריך עליו כתבתי בחזון.
ואז יום לפני היום הולדת, הבנתי שאני הולכת לקום מחר בבוקר בלי בן זוג.
לרגע עברה בי תחושת ייאוש, ואז אמרתי לעצמי, או קיי, כנראה שיש לי עוד עבודה לעשות, כנראה יש עוד אמונות לטפל בהן, ופשוט התיישבתי לכתוב חזון חדש, ליום ההולדת הבאה.
לא נתתי לעובדה שזה לא קרה במסגרת הזמן שרציתי לייאש אותי. פשוט המשכתי.
חצי שנה אחרי זה עמרי הגיע לחיי.
איזה מזל שלא התייאשתי.
אז כן, זה יכול להיות מתסכל ומייאש לא להצליח להגשים חלומות.
ולכן צריך לזכור שלא תמיד הם מתממשים במסגרת הזמן שאנחנו חושבים שהם צריכים להתממש לפעמים יש עוד עבודה לעשות על עצמנו, לפעמים יש דיוקים שצריכים לקרות, לפעמים החלום הופך להיות לא רלוונטי (כמו שחשבתי שהחלום שלי הוא להיות שחקנית, ונרשמתי ללימודי משחק, ולסוכנות שחקנים, רק כדי להבין שזה לא ממש מה שאני רוצה. אבל הדרך שעברתי הייתה מעניינת והרבה מהדברים שלמדתי עוזרים לי היום להיות על במה).
ולפעמים חלומות לא יתגשמו, כי יש אולי מישהו שיודע יותר טוב יותר עבורנו מה צריך להתגשם ומה לא.
אבל בכל המקרים האלו, לפחות נדע שעשינו את כל מה שיכולנו על מנת שזה יקרה.
עדיף להיות במקום כזה, מאשר לוותר מראש.
אז בבקשה לא להתייאש, להמשיך בדרך, לעשות את כל מה שנדרש כמו לקבל עזרה באימונים אישיים, לעשות עוד סדנאות להתפתחות והגשמה אם צריך, ולסמוך על עצמנו, על אלוהים או היקום ולהמשיך ביצירה האישית שלנו.
תגובות